ספרים חדשים, ספרים משומשים, ספרים דיגיטלים, ספרים, ספרים ספרים...
"תולעת ספרים" - כך כינו אותי בילדותי. אהבתי את הכינוי הזה.
ספרים כבר בגיל צעיר הדהימו אותי.
אני זוכרת את פליאתי כשקראתי את "שלוש אהבות" של ארצ'יבלד קרונין.
בלעתי את הספר בשקיקה. זה סיפור על שלוש אהבותיה הגדולות של אשה והתפכחותה מהן. האהבה הראשונה שלה אל בעלה, אל בניה ואל ישו.
איך קורה דבר כזה? בעיני אז, בצעירותי מדובר היה בטרגדיה.
נדהמתי.
ספרים מאז ומעולם, גרמו לי לתדהמה. זו אהבה בלב ובנפש שהולכת גם היום ומתעצמת, תשוקה לא הגיונית.
לגעת בספרים, למצוא להם מקום על המדף. להביט בהם.
לאוורר אותם, לנקות אותם, ושוב להביט בהם.
ולקרוא, ולקרוא..
Photo by John-Mark Kuznietsov on Unsplash
כשאפס בביתי המקום במדפים, את חלקם מסרתי, את חלקם שמרתי. ושוב קניתי.
לאחרונה התרגלתי לספרים האלקטרוניים, ויש לי ספריה ענקית באפליקציה עברית,
וגם בזו של אמזון.
וגם באייקאסט אליו אני מתרגלת בהדרגה.
מכל הסוגים.
על שניים מהם ברצוני לספר לכם. שני ספרי אמנות מפתיעים.
ספרים ששינו משהו בי.
לאחר שנחשפתי אליהם אהבת היצירה שתמיד היתה חלק מחיי העפילה למקום אחר, גבוה יותר.
הראשון: 500 אובייקטים בטכניקות שונות של שזירת חרוזים.
קיבלתי את הספר במתנה מחברה טובה שלי.
על פי הכריכה הנושא נראה פשוט. מה כבר אמנים עושים מחרוזים קטנים..
אז לא! ממש, ממש הופתעתי.
הספר מכיל בתוכו תמונות מצולמות של חפצי אמנות מדהימים, עשויים מחרוזים, קטנטנים בדרך כלל.
לא תיארתי לעצמי שקיימות בעולם יצירות מפעימות כאלה. אמנים שזרו חרוז לחרוז. יצירה קטנה לעתים בגודלה, לעתים גדולה מאד ממאות, אולי אלפי חרוזים כל אחת, עשרות אלפים.
כל כך התרגשתי ונפעמתי ש"נדבקתי" בחיידק ולא הפסקתי עד היום "לחרוז". או לעשות את מה שנקרא בעברית שוטפת - BEADING.
MIRI AGASSI - סיכת ראש - BEADING
הספר המשמעותי כל כך, השני, היה - "פקעת קורי אור" של ליאת ליכטמן.
יצירה בחרוזים של ליאת ליכטמן 1964 - 2008
קשה להשיג אותו. זה ספר על אמנית שהלכה לעולמה בגיל צעיר, מיוסרת.
הספר פתח לפני צוהר לעולמה של ליאת, נגע לליבי. מה שידעתי עד היום על עבודה בחרוזים הוא כאין וכאפס לעומת מה שליאת עשתה. אמנית ענקית ש"רקדה" את עבודת החרוזים. התגברה בקלילות על קשיים טכניים עד כמעט הבלתי אפשרי.
יצירה בחרוזים של ליאת ליכטמן 1964 - 2008
נו טוב, לא פלא שלנכדי, כשהיו קטנים, הקראתי באדיקות את "אריה הספריה".
אהבתי להקריא להם, שוב ושוב את הספר המקסים הזה, על אריה צעיר שמבקר באופן תדיר ושוטף בספריה, בעיקר בשעת סיפור.
את "אריה הספריה" הקראתי גם קצת לעצמי, וסיפרתי גם לי על אהבתי, הענקית, לספרים.
Photo by Gaelle Marcel on Unsplash
הפוסט הזה נכתב במסגרת פרויקט שיזמה גלית קידר המדהימה, בפייסבוק, בקבוצת בלוגים ישראלים, שת"פ תמיכה ומוטיבציה.
תודה לך גלית על היוזמה הברוכה!!
הפוסט הבא בשרשרת הוא של HILLA PELES בפוסט: לאהוב את עצמי.
להילה בלוג אישי, בו היא משתפת נושאים חשובים לא רק לה, מעניינים ומאתגרים.
אתם מוזמנים להיכנס לקישור וליהנות.
