האם כל חלום ניתן למימוש? לא.. אבל ב-100 צעדים קטנטנים חלקם הגדול כן..

The best time to plant a tree is twenty years ago.

The second best time is right now.

Chinese proverb

הכל התחיל בגעגוע לאווירה נקיה והרמונית. כל פעם שניגשתי לשולחן העבודה שלי, המבולגן להפליא, חשתי תסכול, אי שקט, אפילו כעס.

ללא ספק הגיע הזמן לבצע שינוי מהותי.

אני מכירה לא מעט בתים מסודרים, יפיפיים מבפנים. אלה גורמים לי לתחושה של התפעמות.

למרות שמדובר בעיצובים שונים האחד מהשני את כולם מאפיין איזשהו ביטחון עיצובי, סוג של "שפה" שמאחדת הכל, צבעים שמתמזגים זה בזה, חומרים שמרככים את האווירה.

יש גם גאונים של עיצוב הבית.... אותם אני מגלה באינטרנט או במגזינים של עיצוב.

לא אוכל להשתוות לאלה וגם לאלה אבל אם אתחיל במלאכת הסידור והעיצוב אוכל לקבל מכל אחד ואחד מהם השראה.

אף פעם לא מאוחר מדי! אין לי ספק שאוכל להפתיע את עצמי במשהו חדש.

עד היום הייתי די חלשה בעיצוב וסידור הבית. הדברים אף פעם לא היו לשביעות רצוני. הסתייעתי ביועצים, וגם אז לא הגעתי לאווירה ולעיצוב שבאמת יהיו "שלי", ויתאימו לי.

אז איך אשיג זאת?

בהדרגה.

קודם כל והחשוב מכל, עלי להגביר את רף הציפיות שלי מעצמי!

עלי להעיז ולהציץ לדמיון שלי.

כמי שקוראת אובססיבית אין לי שום בעיה לחקור את הנושא, רצוי בלגימות קטנות תוך כדי עשייה. אולי אוכל להבין, אפילו מעט, את עקרונות העיצוב.

והעיקר -כשאני ממיינת, מסדרת, מעצבת, לא לשכוח להיות אני. הכי אותנטית שאפשר.

נשמע פשוט, אבל עבורי כ"לא יוצלח" בעניין הספציפי הזה, ממש לא.

Miri Agassi - One step at a time/ Home design

בדקתי ביני לבין עצמי שאין בי חשש להיפרד משולחן עבודה מבולגן. אומרים שאנשים בעלי שולחן עמוס מביעים רעיונות יצירתיים יותר מאשר אלה היושבים באופן קבוע ליד שולחן מסודר.

אז אומרים..

כן, ללא ספק, אני מוכנה להיפרד משולחן עמוס.

זהו. הגיע הזמן, ועשיתי מעשה. התחלתי במלאכה.

התנתקתי משאלות של עצמי, תהיות, חוסר ביטחון, גישה שלילית, והתחלתי, פשוט כך, לעסוק בדבר עצמו. הפעם, בניגוד לדרכי היעילה והמהירה, בחרתי בשיטה אטית, מדיטטיבית.

אם אדבר בשפה מליצית אוכל לומר שבחרתי בשיטה מהורהרת משהו.

מיצבתי את העשיה כפרויקט ונתתי לו שם:

רגעים חיוניים של שינוי

100 ימים מצולמים ומתועדים.

לפרויקט כללים:

1. כל יום אני מסדרת ומעצבת באופן מדוקדק פינה קטנה אחת בבית, אחת בלבד.

2. את הפרויקט אני מלווה בצילום יומי, רלוונטי לפינה שסודרה.

ההעדפה האישית שלי היא צילום מבוים..

3. מדובר אך ורק במשחק והנאה. אושר והתלהבות כמו גם אומץ לגבי מה עוד יכול להיעשות, מוזמנים ומתקבלים בברכה!!

הנה שלושה צילומים. הראשון תוך כדי סידור הספרים. השני בסידור העיתונים על שולחן האוכל במטבח והשלישי כשהגעתי לתקליטים הישנים.